מאמרים
פיתוח ושיפור כישורים חברתיים

הורות לילד עם קשיים חברתיים זו חוויה קשה: כאב, אשמה, פחד, חמלה, חוסר אונים.

ההורה רואה את בנו או בתו יושבים בבית ללא חברים, הטלפון אינו מצלצל ואיש אינו מזמין למסיבה, ליום הולדת או לסרט.

במשך היום הילד שוהה שעות בחדרו מול מסכי הנייד, המחשב והטלוויזיה.

לעיתים יש אח במשפחה שמוקף חברים. זה מבליט עוד יותר את הקושי של זה שנשאר לבד בבית.
הדבר יכול לעורר קושי וקונפליקט במשפחה :

"יובל, תיקח אתך גם את עומרי. הוא אוהב סרטים".


כהורים, המהות שלנו היא לתמוך, לעודד, לחזק, ללמד ולהגן על הילדים. להורה החש חסר אונים באשר ליכולתו לסייע לבנו להשתלב בחברה זהו כאב בלתי נסבל.

הורה מתלבט שואל את עצמו מה נכון לעשות:

• האם להתערב, לנסות לתווך בינו לבין הילדים האחרים?

• האם להתקשר להורי הילדים בכיתה ולדבר על לבם?

• האם להצביע על הטעויות שבנו עושה וללמד אותו לעשות אחרת?

• האם לדבר עם מחנכת הכיתה או היועצת ולבקש עזרה?

• האם להתלונן על המחנכת שאינה עושה די בנושא החברתי?

• אולי לפנות לטיפול פסיכולוגי? אם כן, איזה טיפול מתאים?

מיומנויות חברתיות חשובות ונחוצות לכל אדם.
ילדים ובני נוער מתפתחים בתוך מערכות יחסים. לכן פיתוח מיומנויות וכישורים חברתיים זו משימה התפתחותית הכרחית לצמיחה והתפתחות אישית.

 

מתוך הבנה זו אני רוצה להציג תובנות המסתמכות על מחקרים (י. אברהם2011 ו- Michele Novotni) שנעשו בנושא כישורים חברתיים.
אני מציעה מודל לעבודה קבוצתית עם ילדים ובני נוער הסובלים מקשיים חברתיים ומדחייה ובדידות חברתית בקרב קבוצת השווים.
מטרת העבודה הקבוצתית היא פיתוח ושיפור המיומנויות החברתיות .


בתחום החברתי ניתן לחלק את הילדים לשלוש קבוצות: 


ילדים מקובלים חברתית – ילדים אלה מפגינים ידע חברתי מעשי. הם תופסים את הנורמות של הקבוצה על ידי תצפית מהירה ומתאימים את עצמם למסגרת ההתייחסות של הקבוצה ומשתלבים בה בקלות ובפשטות.

בדרך כלל הם יחכו להפסקה טבעית ברצף הקבוצתי (למשל סוף של תור במשחק) ובניסיונם להשתלב יפגינו התנהגות מותאמת למה שהקבוצה עושה ובכך יתנו תוקף לקבוצה הקיימת. הנקודה החשובה היא שברגע הקריטי של ההצטרפות הם אינם מושכים תשומת לב לעצמם, אלא מתרכזים בקבוצה.


ילדים דחויים – ילדים שהקבוצה אינה רוצה בחברתם ודוחה אותם באופן אקטיבי. הם מנסים להשתלב בקבוצה בדרכים אשר מפריעות לרצף הפעילות של הקבוצה. הם מתפרצים לקבוצה באופן חודרני, ומפגינים התנהגות בעלת מכוונות עצמית אשר מנסה למשוך אליהם את תשומת הלב. יתכן שידברו בקול רם, יצהירו על רגשותיהם או דעותיהם, יבקרו ילדים אחרים או יתווכחו איתם, יבטאו עמדה שונה מן ההסכמה הקבוצתית או ידברו על עצמם.

ילדים אלו בדרך כלל יוצרים עימות עם הקבוצה אשר מוביל לדחייה.


ילדים מבודדים – "הילדים השקופים" הם אלו שהקבוצה מתעלמת מקיומם.
הם מתקשים למצוא אסטרטגיה שתוביל להשתלבות
 בקבוצה. הם נותרים בשוליים, מסתובבים סביב לקבוצה ועסוקים בהמתנה. התנהגות זו מובילה פעמים רבות להתעלמות הקבוצה מהם והם נשארים מחוץ למעגל החברתי הקבוצתי.

 

 

דחייה חברתית – מספר נתונים

תופעת הדחייה החברתית נפוצה יותר מכפי שנראה לעין והשפעותיה עמוקות וממושכות. על פי נתונים שנאספו בארץ, נמצא שכ-20% מן הילדים בביה"ס מדווחים כי חוו דחייה חברתית והיו קרבנות לאלימות חברתית עקיפה אשר כוללת הפצה זדונית של שמועות ושקרים, הטלת חרם, מניעת השתתפות בפעולות חברתיות.

מחקרים מראים כי ילדים דחויים חברתית מתקשים להיחלץ מסטטוס הדחייה ונשארים דחויים במשך השנים. עם העלייה בגיל הופך מעמד הדחייה ליציב יותר.

הפסיכולוג ההתפתחותי הווארד גרדנר (Gardner, 1993) מבחין בין אינטליגנציה רגשית (E.Q.) לאינטליגנציה אקדמית (I.Q.) ורואה בהן שתי איכויות שונות.

האינטליגנציה הרגשית כוללת הן אינטליגנציה תוך-אישית (Intrapersonal Intelligence), שהיא היכולת להבין את עצמנו, והן אינטליגנציה בין-אישית (Interpersonal Intelligence), שזו היכולת להסתדר עם אנשים אחרים.

ניתן לעזור לילדים ונוער לפתח כישורים חברתיים לצד כישורים אקדמיים.
בחיי היומיום האינטליגנציה החשובה יותר היא זו הרגשית. אפשר להקנות כלים מועילים שיסייעו לפתח את האינטליגנציה הרגשית בעזרת אימון במיומנויות חברתיות (
Social Skills Training).

ניתן לטפל בתופעת הדחייה והבידוד החברתי בדרכים שונות: טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, עבודה כיתתית בבית הספר וגם על ידי הדרכת הורים.

מחקרים מבוקרים אשר בדקו את תוצאותיו של הטיפול הרגשי מצאו כי מטופלים המתמודדים עם דחייה ובדידות חברתית הפיקו תועלת רבה יותר בטיפול קבוצתי לעומת גישות טיפוליות אחרות.

מהן הסיבות להצלחת הטיפול הקבוצתי?

אוניברסליות- ילדים ונוער חשים כי חווית הדחייה החברתית ייחודית רק להם וכי הם בודדים בהתמודדותם עם הקושי. בקבוצה, במיוחד בשלביה הראשונים, שומעים חברים אחרים המספרים על קשיים חברתיים דומים לשלהם, וכך מתאפשרת חוויה של הפרכת תחושת הייחודיות והבדידות המביאה להקלה משמעותית.

הקניית ידע- המרכיב הפסיכו-חינוכי הוא מרכזי בעבודה קבוצתית. הילדים והילדות מקבלים מידע על המיומנויות החברתיות המשמעותיות ליצירת קשרים חברתיים, אך חשוב מכך, מתרגלים אותן בקבוצה ומחוצה לה.

בקבוצה לפיתוח מיומנות חברתית נלמדות ומתורגלות המיומנויות האלו :

·הכרת היכולות והכוחות שלי וחיזוק הביטחון בעצמי

·התמודדות עם לחץ חברתי

·ביטוי הצרכים שלי וקשב לצרכים של האחר

·הצבת גבול בצורה המקדמת קשר

·הבעת רגשות והתמודדות יעילה עם רגשות - עלבון וכעס - תוך פיתוח שליטה עצמית

·הצטרפות יעילה לקבוצה

·יכולת "פירגון" לעצמי ולאחר ויצירת סביבה תומכת קשר

·שינוי פרשנות של מצבים חברתיים הנחווים כדחייה

דוגמא לפעילות בקבוצה בנושא התעניינות באחר ויצירת מרחב תומך קשר

מבנה הפעילות

מנחות הקבוצה "מלמדות" מיומנות חדשה, הילדים מתרגלים את המיומנות במפגש הקבוצתי ובהמשך ממשיכים לתרגל את המיומנות "כשיעורי בית".


שלב ראשון:
המנחות מזמינות להיזכר מתי מישהו בבית הספר, בבית, במשפחה, בחוג או כל מקום אחר התעניין בך, פרגן לך
, אמר לך מילים טובות.

הזמנה לספר את הסיפור. מה היה שם? איך הרגשת? מה קרה אחר כך?

הזמנה לשיחה בקבוצה - מה עושה גילוי עניין באחר, איך ניתן להתעניין באחר?

המסר שמועבר הינו שכאשר מישהו שם לב אלינו ומפרגן, זה גורם להרגיש ש"רואים אותי".
כאשר מתעניינים באחר ורואים את הצרכים שלו זה בונה אמון, קרבה, אכפתיות, קשר ואינטימיות.

שלב שני:

חלוקת מצבים חברתיים.

מתרגלים בזוגות שיח על האמירות הבאות:

·"אוף נכשלתי בבחינה."

·"יש טיול שנתי, מתלבטת אם לצאת."

·" בא לי לראות סרט. נמאס לי ללכת עם ההורים."

לאחר ההתנסות בזוגות מתקיים משוב ובו מספרים הילדים כיצד הם הרגישו במהלך ההתנסות ומה היו המחשבות, הרגשות והתחושות.


שלב שלישי:

שעורי בית.

השבוע תבחרו בן משפחה ותתעניינו בו. שימו לב מה הוא/היא עושה במשך היום, פרגנו לו על עשייה מיוחדת.

שימו לב, האם היה לכם קל? אולי קשה? מה הייתה התגובה של בן המשפחה? ואיך את/ה הרגשת? מה עוד קרה?

צלמו עם מצלמת הטלפון כל מה שאמא עושה במהלך היום. צרו אלבום של 10 תמונות נבחרות. הדפיסו במדפסת. מה אתם רואים?


שתי מנחות מתחום הטיפול והאימון, דרורה שגב ומיכל אור-חן, חברו ליצירת והנחיית קבוצות לפיתוח מיומנות חברתית.


התהליך בנוי מ 10 מפגשים שבועיים בשעות אחר הצהריים. משך כל מפגש כשעה וחצי.

הקבוצות מיועדות לילדות בכיתות ה'- ו' או לנערות בכיתות ז'- ח'.
מספר הבנות בקבוצה נע בין 6–10.

המפגשים מתקיימים בקליניקה נעימה ומחבקת בזיכרון יעקב.


לפרטים נוספים והרשמה צרו קשר: 

דרורה 052-22253770 מיכל 052-4640465


משובים של משתתפות בקבוצה:

"המפגשים תרמו לי לידע רב על עצמי והגבירו את הביטחון בעצמי"

"הבנתי שעם כוח הרצון שלי אני יכולה להשיג כל דבר שאני רוצה. ממש נהניתי להגיע למפגשים. למדתי להכיר חברות חדשות"

"בקבוצה אני יכולה להיות אמתית. אני מעזה להיות פשוט עצמי, גם בכיתה וגם בכל מקום"

 

 

 

 

 

 

  

המנחות:

דרורה שגב

יועצת חינוכית. מאמנת אישית וקבוצתית, מנחה קבוצות בשילוב אומנויות וכלים אימוניים. מטפלת NLPודמיון מודרך. מומחית בטיפול במתבגרים.

מיכל אור-חן

עובדת סוציאלית קלינית (M.S.W.), פסיכותרפיסטית לילד ולנוער. מדריכת הורים, מנחת קבוצות לילדים ומתבגרים תוך כדי שילוב של כלים מעולם התיאטרון והדרמה.




נייד: 052-2253770
 
מתנה לכל נרשם לניוזלטר
כלי לתרגול עצמי
להרפיה וחיזוק משאבים
באמצעות דמיון מודרך
בדרך אליך עכשיו!

שם מלא
דוא"ל
 
Web Design; Web building; Graphic Design; Print Production