מאמרים
המתבגר במשבר....מה עושים?!

איך יוצאים מזה?

אני מאמינה ,שעקרונות התקשורת שהצגתי  ,הם עקרונות מניעתיים התפתחותיים, המונעים קשיים ומשברים בכל תקופה ובמיוחד בגיל ההתבגרות. תקשורת אפקטיבית, מעצימה המחזקת את הביטחון  העצמי של המתבגרים ושל המשפחה.(המאמר באתר)-היא מצע לצמיחה והתפתחות.
יחד עם זאת לעיתים קורים משברים.משהו נשבר. זה יכול להיות אירוע חיצוני למתבגר כמו מוות של אדם משמעותי,מחלה,גירושים של ההורים או אירוע אישי פנימי שלו.
מה עושים?


ראשית  דבר קשר ותקשורת עם עצמנו ההורים:
לעצור. להסתכל ולבדוק. מה קורה לי, לנו כהורים?

 קושי ומשבר כמו הצלחה אצל הילד שלנו נחווה כהצלחה או אי הצלחה שלנו כהורים.האים עולים בי רגשות אשמה" איפה טעיתי מה לא עשיתי בסדר...?"יש לתת מקום לסערה,לרגשות ולמחשבות בשיחה עם בן הזוג לפני הפגישה עם המתבגר.

נשים לב בכנות, האם אנחנו ממעיטים במצוקה שלו בגלל הקושי שלנו ואולי מגדילים את המשבר בגלל החרדה שלנו.

כדי לראות  את האור בקצה המנהרה. חשוב לקבל את הנחת היסוד,שקושי מצוקה, כשלון הם חלק ממעגל החיים .שבר ניתן לריפואי.  לא לפחד ולא להיבהל. זו יכולה להיות הזדמנות ללמידה לחיזוק הקשר ההורי עם המתבגר.הזדמנות להשתמש בפרספקטיבה ובניסיון החיים שלנו כהורים .לתת יד תומכת ואהבת  למתבגר.

שבר משבר ,אם הוא מטופל נכון ,הוא מבריא ויכול להיות בסיס לצמיחה והתחדשות.


מה עוד עושים?


1.נקשיב למתבגר ללא בהלה
מתבגר במצוקה צריך דבר ראשון- שיקשיבו לו.

הקשבה מלאה למה שקורה לו. מהו מרגיש וחושב. הקשבה מלאה ואמפאטית.תנו לו לדבר, שאלו שאלות הבהרה על מנת לוודא שהבנתם אותו.הקשבה נטו ללא שיפוטיות, ללא יעוץ.  לעשות מאמץ לראות את האירוע מנקודת המבט שלו.נראה למתבגר כי יש בנו דאגה, אכפתיות, אהבה, ונחישות לעזור ללא בהלה.ברגעים אלו הוא זקוק לנו ההורים, כעוגן של יציבות וביטחון. הבהלה שלנו מעצימה את הבהלה והמצוקה שלו.

זה הזמן להיות רגועים, שקולים.תומכים אהבים ,להיות במיטבנו.


2.נבין את המצוקה ולא נמעיט בה
כהורים ואנשים בוגרים יתכן ונחשוב כי מצוקתו אינה הגיונית, כי.." באופן אובייקטיבי הוא יכול להיות מאושר"..." יכול להצליח....." "יכול להתמודד..."
נשים לב בכנות  מה קורה לנו.האם אנחנו ממעיטים במצוקה שלו בגלל קושי שלנו לקבל את העובדה שיש מצוקה, ולהסכים לראות אותה? משבר אצל הילד שלנו נחוות לנו כאי הצלחה הורית" איפה אני לא היתי הסדר?"

נזכור שתחושת מצוקה היא מאוד סובייקטיבית. נתבונן יחד עם המתבגר על המצוקה אותה הוא מרגיש. נקבל את הקושי ואת המצוקה העכשוויים  לא להתווכח ולא להמעיט  בעוצמתה וחשיבותה.

לתת תקווה  ובטחון שפיתרון אפשרי ואתם יחד איתו בדרך אל הפתרון הרצוי לו- הרצוי לו ולא לכם.מתבגר במשבר אך לא חסר יכולת החלטה לגבי עצמו.נכון להשאיר לו את האחריות על חייו.התנהגות זו מעבירה מסר" אני סומך עליך, אני מאמין בך"!


3.לתת למתבגר חוויה שפיתרון אפשרי
חשוב להעביר את המסר שלכל מצוקה יש מוצא ותקווה.יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים תחושה של " אין מוצא".בדרך כלל זו תחושה הקשורה לימים מסוימים או תקופה מסוימת אבל היא חולפת .המשבר אמיתי אך הוא זמני.

 המסר ,"אני איתך בקושי ובדרך אל הפתרון הרצוי לך".


4.לשמור על קשר יומי חיובי ותומך
לכל מתבגר יש נקודות חוזק, יכולות,הצלחות.  נפגוש את נקודות החוזק והכוח שלו.את עיסוקיו את אהבותיו ואת החברויות שלו, את נקודות האור... בדרך כלל משבר לא שובר את כל תחומי החיים.

מיקוד במקורות הכוח  נוטעת חוויה של העצמה של תקווה של מסוגלות להתמודד עם קושי.נשמור על קשר חיובי ותומך, שאינו ממוקד רק בחווית  המשבר.נשמור על קשר רצוף מידי יום, משם נסללת הדרך להקלה ופתרון.


5.אין לזלזל באמירות אובדניות
מומלץ לקחת ברצינות רבה את האמירות של המתבגר.גם אם יש לנו הערכה שהוא עושה הצגה או מניפולציה. עדיף לעשות הערכת מצב מוגזמת לחומרה, מאשר  להקל ראש במקומות בהם יש סיכון. לא לזלזל באמירות אובדניות. 4\3 מהמתאבדים דיברו על זה קודם לכן.


6.לשתף את בית הספר
חלק גדול מחייו נמצא המתבגר במסגרת  בית הספר. זה מקום בו "רואים אותו" בכיתה, בתפקוד הלימודי, בקשרים עם החברים ועם המבוגרים. בפעילות החברתית והלימודית.  זהו מקום מרכזי למידע להכרות לנקודות מבט נוספת ולעשייה.

הצוות החינוכי,יועצת, מחנך,פסיכולוג בית הספר, יכולים להיות גורם תומך,עוזר.בית הספר נכון שיהיה שותף לתוכנית התערבות . חיבור של כל הכוחות התומכים במתבגר, משפחה ובית הספר ושיתוף פעולה ביניהם דרך, הדברות  ועשייה משותפת נותנת בטחון ומניבה תוצאות.

 מניסיון וידע אישי אני יודעת שיש הורים שאימת "התיק האישי" מונעת מהם לידע ולשתף את בית בספר.לידיעתי, כל התיקים הנמצאים בבית הספר הם לצורך טיפול ומעקב בתקופת הלימודים בבית הספר, אחר כך הם נגנזים ומושמדים ולא עוברים ל- צ.ה.ל או לכל גורם אחר.


7.להתייעץ לשתף ולבקש עזרה מקצועית
עשיתם כמיטב יכולתכם,והמצב עדיין מעורר בכם דאגה, אל תחששו להתייעץ לשתף ולפנות לעזרה מקצועית. הורות בכל שלב ובמיוחד בגיל ההתבגרות היא אחת המשימות המורכבות  והמאתגרות .נקודת מבט נוספת, מקצועית אובייקטיבית יכולה לסייע רבות.

לעיתים בשעת משבר מתבגרים נמנעים מלקבל עזרה מקצועית.הפניה לפסיכולוג מעוררת בחלק מהם חשש ואישור לכך ש" אני לא בסדר" ועבור  חלק מהם זו הקלה גדולה.

אימונוער יכול להיות מענה נכון בחלק המקרים.אחרי המפגש הראשון אני יכולה להעריך אם אני הכתובת הטיפולית המתאימה.

אלו מצבים בהם מתחזקים בגבולות בין אימון, לטיפול פסיכולוגי קליני ,או פסיכיאטרי.

גם אם החלטתם להיעזר בגורם מקצועי כדי לטפל במתבגר שלכם ולייעץ לכם. זכרו ,ששום טיפול לא יהיה יעיל בלי המסגרת ההורית . המעורבת והנוכחת שלכם הכרחית.
ההורות היא אחד האתגרים הגדולים .

מאחלת לכם אתגר מגדל
" זו ילדותי השנייה...."
באהבה, דרורה

 

 

 

 



נייד: 052-2253770
 
מתנה לכל נרשם לניוזלטר
כלי לתרגול עצמי
להרפיה וחיזוק משאבים
באמצעות דמיון מודרך
בדרך אליך עכשיו!

שם מלא
דוא"ל
 
Web Design; Web building; Graphic Design; Print Production